מאמרים

זכות לפיצויים בגין עבירה על חוק איסור לשון הרע בשל הטלת עיקול על חשבונות בנק

21/3/2016

בבתי המשפט ניתנו מספר פסקי דין הרואים בהטלת עיקולים מינהליים שלא כדין על ידי רשויות מקומיות, על חשבונות בנק, פגיעה בשמו הטוב של הנישום ועבירה על חוק איסור לשון הרע, המאפשרות הגשת תביעה כנגד הרשות המקומית הפועלת מכח פקודת המסים (גביה).

ביצוע הליכי גבייה על פי פקודת המסים

  1. רשות מקומית מוסמכת לפעול לגביית חובות ארנונה, אגרות והיטלים, לפי פקודת המסים (גביה). הפקודה מאפשרת, לאחר שהחוב הפך לחלוט, ולאחר משלוח התראה מתאימה, לפעול לביצוע עיקולים של חשבונות בנק, וזאת ללא הליך משפטי מקדים.
  2. על הרשות המקומית חלה חובה ליידע את התושב על כוונתה לנקוט הליכי גבייה, זאת באמצעות מכתב אשר ישלח בדואר, זמן מספיק (בהתאם לפקודה), טרם ביצוע הליכי הגבייה. משלוח ההתראה צריך להעשות באמצעות אחת משתיים: לכתובתו הידועה של הנישום בכתובת הנכס הרשום אצל הרשות המקומית או אל כתובתו הרשומה (המעודכנת) במשרד הפנים, במקרה ואינו מחזיק יותר בנכס בתחום הרשות.
  3. בעניין זה קובעת הפסיקה, כי תנאי מוקדם להפעלת הליך גביה הוא שתשלח לחייב הודעה שבה יידרש לשלם את החוב המגיע תוך 15 יום לאחר המצאת ההודעה. משלוח דרישת התשלום המהווה התראה בטרם נקיטה בהליכי גביה מנהליים, הינו תנאי מוקדם להליכים אלו שכן חובה על הרשות ליידע את החייב על כוונתה זו ולאפשר לו לשלם את החוב בטרם יינקטו הליכי הגביה. דרישת ההודעה בכתב בנוגע לחוב מס הינה דרישה מקדמית ומהותית על מנת שהחייב (ההופך לאחר מכן ל"סרבן") יידע כי עומדים להינקט נגדו הליכים לפי הפקודה.
  4. יש לשים לב, כי על אף שעל מכתב ההתראה להעשות באמצעות דואר רשום, בתי המשפט ראו דבר דואר אשר חזר לשולח כ"לא נדרש" כדבר דואר שהתקבל אצל הנישום. יחד עם זאת, בנסיבות מסוימות כפי שיובהר להלן, על הרשות המקומית לוודא כי הכתובת אליה נשלח הדואר היא אכן הכתובת הנכונה.
  5. הרשות המקומית פועלת לגביית חובות ארנונה או תשלומי חובה אחרים, ממחזיק הנכס הרשום ברשות המקומית. כאן המקום להזכיר, כי החובה לעדכון פרטי המחזיק הרשום, מוטלת לפי חוק על מחזיק הנכס ולא על הרשות. יחד עם זאת, חלה חובה על הרשות לברר בעצמה, במקרים מסוימים, את פרטי המחזיק בנכס. כך למשל במצב דברים בו המחזיק הרשום עצמו טוען כי אינו מחזיק, גם אם לא במסגרת השגה או עתירה מנהלית.
  6. יתר על כן, ככל שחובו של הנישום "ישן" יותר, כך חלה חובה מורחבת יותר על הרשות, לוודא כי אכן שלחה את מכתבי ההתראה לכתובתו הנכונה של הנישום

חובת הזהירות של הרשות המקומית

7    בתי המשפט איזנו את כוחה של הרשות לבצע גבייה מינהלית מכח פקודת המסים, באמצעות הטלה של חובת
       זהירות בסיסית במסגרתה על הרשות לפעול טרם היא מטילה עיקולים על חייבים. ביישום סמכויותיה לפי פקודת
           המסים (גביה) נדרשת העיריה לפעול בשיקול דעת ובסבירות מנהלית.

8.   המשמעות המעשית של קביעה זו היא כי, בטרם ייעשה שימוש במכשיר כה דרסטי, ראוי כי הנתבעת תזהיר את
      עצמה ותבדוק שבעתיים האם יש מקום להשתמש במכשיר זה. כך למשל חויבה רשות מקומית לפצות חייב, אשר 
      אף שהקפיד לשלם חובותיו במשך שנים רבות, עוקלו חשבונותיו, אך בשל העבודה, כי הוראת קבע אשר היתה 
      רשומה על שמו בוטלה.

האם ביצוע עיקולים שלא כדין מהווה לשון הרע

9.   בהתאם לסעיף 7א' לחוק איסור לשון הרע, רשאי בית המשפט לפסוק פיצוי עד לגובה 50,000 ₪, גם ללא הוכחת
      נזק על ידי התובע, עקב פגיעה בשמו של אדם. כך שעצם הטלת עיקול אצל צדדי ג', שלא כדין, עלולה להוות
      פגיעה בשמו הטוב, ובכך - עבירה על החוק על ידי הרשות המקומית.

10. בית המשפט פוסקים לא פעם, כי ביצוע עיקולים שלא כדין מהווה פרסום לשון הרע כנגד הנישום ופגיעה בשמו
      הטוב. כך למשל נקבע, כי "בעצם הצגת המערער כמי שמתחמק, לכאורה, מלשלם את חובותיו, יש כדי
      להשפילו ולפגוע בשמו הטוב בעיניו של בנקאי סביר, ללא כל קשר לגובה העיקול
". ת"א 45661-12-10 גסלר
      נ' עירית ירושלים
.

11.  במקרה נוסף קבע בית המשפט, כי "משלוח צו עיקול אשר מציג אדם כמי שאינו משלם את חובותיו באופן שלא
      היה מנוס מהטלת עיקולים על רכושו, מהווה פרסום לשון הרע נגדו, משום שהם עלולים לפגוע בשמו הטוב,
      להשפילו ולעשותו מטרה ללעג או לבוז
".תא"מ 5048-11-12 ביטון נ' עיריית אילת

פגיעה מיוחדת בבעלי מקצועות חופשים

12. על פי הפסיקה, חובת זהירות מיוחדת שמורה למצב בו פועלת הרשות כנגד נישום אשר מקיים התנהלות עסקית
      שוטפת מול בנקים (כך למשל עו"ד, כונסי נכסים, רו"ח), באופן בו בהטלת העיקול יש כדי לגרום לפגיעה 
      אפשרית בעסקיו. בעניין זה נקבע, כי "עלולים לפגוע במקצועו ולגרום ללשון הרע, אף אם מדובר בדו"ח חניה בודד
      בסכום נמוך". ע"א (י-ם) 33073-07-12 עיריית ירושלים נ' עמית אליהו שגב.

  נטל ההוכחה בתביעת לשון הרע

13. בתביעת לשון הרע, נטל ההוכחה מוטל, כבכל תביעה אזרחית, על התובע. יחד עם זאת, מאחר ומדובר בתביעת
      לשון הרע ולא בתביעת רשלנות, הרי שדי לתובע להראות כי נעברה עבירת לשון הרע, ואין צורך להוכיח חריגה
      מסטנדרט התנהגות סביר או נזקים.

14. חשוב לציין כי כשם שלתובע יש "נסיבות מקלות", יתכנו מקרים בהם גם לרשות יהיו נסיבות מקלות. בוודאי במצב
      בו פעלה הרשות כשורה, אך גם במקרים בהם לא נגרמה לחייב כל פגיעה ממשית בשמו.

15. יש לזכור, שלפני שרצים להגיש תביעה כנגד הרשות, לא בכל מצב רואים בתי המשפט פגיעה בשמו הטוב של 
       אדם, כך למשל נפסק כי התובע – הנישום, אינו זכאי לפיצוי במקרה בו הוא לא הצליח להוכיח טענה כי נמנעה
      ממנו הלוואה בבנק עקב עיקול שלא כדין, או במצב בו התובע עצמו לא טרח לעדכן את כתובתו הרשומה במרשם
      האוכלוסין.

16. בשורה התחתונה, אף אם התובע לא נדרש להוכיח נזק ואף עם הרשות הודתה בנזק, עדיין יבדוק בית המשפט, 
     אם בנסיבות העניין יש הצדקה לחיוב הרשות, בשל העדר פגיעה ממשית בתובע או בשל התנהלות התובע, כך
     למשל במקרה של תובע מרובה חובות.

17. טרם הגשת תביעה, אנו ממליצים להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום.